מאז מחאת ה"צדק החברתי", שפרצה בקיץ 2011 ואמנם שככה עד הסתיו אולם אין ספק שהשפעתה עדיין קיימת, "יוקר המחיה" הפך לנושא מדובר מאוד: בין אם בעקבות פתיחת מקומות רבים המציעים קפה בחמישה שקלים, בין אם בהקשר של הפרטת הנמלים, בין אם כשמחיר המילקי בברלין הצית דיון סוער איפה החיים טובים יותר ובין אם לנוכח כניעת הממשלה לטייקונים בנושא הגז הטבעי שהתגלה במים הטריטוריאליים של ישראל – "יוקר המחיה" הפך מביטוי שרק כלכלנים עוסקים בו לכזה שהציבור הרחב דן בו, ובניגוד לממשלות השונות שהמאבק שלהן ביוקר המחיה מתנהל בעצלתיים וברפיסות מסוימת, ישנם אנשי עסקים שפועלים בנחרצות על מנת להוריד מחירים ואחת הדוגמאות הטובות לכך הוא צבי ויליגר (צביקה ויליגר), מי שביחד עם אחיו יוסי ייסד בשנת אל, תשע מאות תשעים וארבע את יבואנית המזון "וילי פוד" ומאז עומד בראשה ומציע לציבור מוצרים ברמה גבוהה ובמחיר שפוי.
מדוע יוקר המחיה מסכן את עתידה של המדינה? – בעולם שבו חסמי המעבר ממדינה למדינה הולכים ומתמוססים, הן בשל פתיחת הגבולות מצד מדינות רבות (ובפרט בפני בעלי מקצועות נדרשים) והן בשל השכלולים הטכנולוגיים המאפשרים למי שהיגר למדינה אחרת לשמור על קשר סביר עם משפחתו וחבריו שנותרו מאחור, יותר ויותר ישראלים בוחנים בשבע עיניים אלטרנטיבות שונות, כשאחד השיקולים הוא כמובן יוקר המחיה – ובפרט כמה כסף צריך להוציא מדי חודש על דיור בארץ לעומת באנגליה, קנדה, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, ניו זילנד או ספרד, ומה עלות המזון בכל מדינה, שכן קורת גג ואוכל הם הצרכים הבסיסיים ביותר של כולנו.
מי שבוחן את יוקר המחיה בארץ לעומת מדינות אחרות מגלה תמונה לא נעימה: עד לפני שנים לא רבות, מחירי מוצרי המזון בישראל, בממוצע, היו נמוכים בכ-15% בהשוואה לאיחוד האירופי. כיום הפער דומה, אך לרעתנו, וכשלוקחים בחשבון כי השכר הממוצע באיחוד האירופי גבוה מזה שבארץ, קל להבין מדוע התמונה עגומה – ומדוע ישראלים רבים מהרהרים ברצינות אודות עזיבת הארץ, כשעזיבה משמעותית, ובפרט של אנשים המהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי, עלולה להוביל לפגיעה ניכרת באיכות החיים של כולנו.
ההצלחה של "וילי פוד"- "וילי פוד" הוקמה כאמור בשנת אלף תשע מאות תשעים וארבע ע"י האחים יוסי וצבי ויליגר (צביקה ויליגר), וזאת לאחר שהם עזבו חברה אחרת שעסקה בייבוא מזון – חברה שהקים אביהם (אך נאלצה לצרף שותפים, שהדינמיקה איתם לא צלחה וחייבה פרידה).
הניסיון והיכולות של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) באו לידי ביטוי במסגרת "וילי פוד" והובילו אותה להצלחות בלתי מבוטלות: היקף המכירות תפח משנה לשנה וב-2013 עמד על למעלה משלוש מאות שלושים מיליון ש"ח, הרווח הנקי תפח אף הוא ובאותה שנה עמד על כשלושים ואחת מיליון ש"ח, קטלוג המוצרים התרחב והתעדכן, בהתאם לטעם המשתנה של הצרכן הישראלי ולהזדמנויות שאיתרו האחים ויליגר בכל רחבי העולם כדי לספק מוצרים איכותיים במחירים תחרותיים ובשנת אלפיים וארבע עשרה נמכרה השליטה בחברה ל"אמבלייז" של אלכסנדר גרנובסקי בעסקה שמשקפת שווי שוק של "וילי פוד" בגובה כ-ארבע מאות חמישים מיליון שקלים.
המחויבות של האחים ויליגר למחירים תחרותיים
עוד לפני הקיץ של 2011, ובמרץ רב יותר לאחריו, פעלו צבי ויליגר (צביקה ויליגר) ואחיו יוסי על מנת להציע לציבור הישראלי מוצרים איכותיים במחירים משתלמים במיוחד.
דוגמה אחת מני רבות היא הגלידה הספרדית שהחלה להימכר בקיץ אלפיים ושלוש עשרה תחת השמות Gelato ו- ICHOC ושבזכות השילוב בין איכות למחיר כבשה כ-7.5% משוק הגלידות ברשתות השיווק ובמרכולים, וזאת למרות תחרות של ממש מצד שטראוס ונסטלה (ושני תאגידי הענק, יוניליוור ואסם, בהתאמה). גם במקרים אחרים לא היססו האחים ויליגר להתעמק עם ענקיות מזון דוגמת תנובה כדי לאפשר לכל אחד ליהנות ממזון איכותי במחיר סביר.